אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
לֹא הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת סֵפֶר סָגוּר.
הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתִי,
שֶׁיְּגַלּוּ עִנְיָן בַּסִּפּוּר.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁיִּהְיוּ גַּם תְּמוּנוֹת.
מְעַנְיֵן אִם זֶה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי נוֹסְטַלְגִּית,
וּתְמוּנוֹת מַעֲלוֹת זִכְרוֹנוֹת.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
אוּלַי הָיוּ בִּי בִּכְלָל צִיּוּרִים?
כָּאֵלֶּה צִבְעוֹנִיִּים וְאַבְּסְטְרַקְטִיִּים,
שֶׁכָּל אֶחָד רוֹאֶה בָּהֶם דְּבָרִים אֲחֵרִים.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
בֶּטַח הָיִיתִי חֵלֶק מִסִּדְרָה אֲרֻכָּה.
הֲרֵי לֹא הָיִיתִי רוֹצָה לְהִגָּמֵר מַהֵר,
וְשֶׁיְּסַיְּמוּ לִקְרֹא אוֹתִי אַחֲרֵי דַּקָּה.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
הָיִיתִי רוֹצָה לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְּעַצְמִי.
הָיוּ שָׁם הַרְפַּתְקָאוֹת טוֹבוֹת, אֲהָבוֹת, מָלֵא דְּמוּיוֹת,
וְהַגִּבּוֹרָה הִיא אֲנִי, אֶלָּא מִי?
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
בֶּטַח הָיוּ בִּי עַמּוּדִים שֶׁל תּוֹדוֹת.
בַּהַתְחָלָה, בַּסּוֹף, גַּם בָּאֶמְצַע,
כִּי בַּסְּפָרִים תָּמִיד יֵשׁ מָקוֹם לְהוֹדוֹת.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת מְתֻרְגֶּמֶת לֶהָמוֹן שָׂפוֹת, מָלֵא!
כָּכָה הָיִיתִי מְטַיֶּלֶת וְנוֹדֶדֶת,
וְאוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁלִּי הָיָה מִתְמַלֵּא.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
הַלְּוַאי וְהָיוּ בִּי גַּם שִׁירִים.
אוּלַי מִישֶׁהוּ הָיָה מַלְחִין אוֹתָם,
וְהֵם הָיוּ גַּם שֶׁלִּי וְגַם שֶׁל אֲחֵרִים.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
הָיִיתִי קְלָאסִיקָה שֶׁעוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר.
יֵשׁ לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מָה לְהַגִּיד,
הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה גַּם מִי שֶׁיִּזְכֹּר.
אִם הָיִיתִי סֵפֶר,
אִם רַק הָיִיתִי סֵפֶר טוֹב…
אֲבָל אֲנִי לֹא סֵפֶר,
אָז מַזָּל לְפָחוֹת שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת לִכְתֹּב.